הבנת מטבעות דיגיטליים של בנק מרכזי (CBDC): מדריך עולמי לעתיד הכסף

בעידן המוגדר על ידי טרנספורמציה דיגיטלית מהירה, מהותו של הכסף עוברת אבולוציה עמוקה. עברנו ממטבעות ושטרות פיזיים לרישומים דיגיטליים בחשבונות בנק, תשלומים ניידים, וכעת, לעולם המתפתח של מטבעות קריפטוגרפיים. בתוך שינוי זה, צץ מושג חדש ומהפכני בפוטנציה מהמוסדות הפיננסיים המסורתיים ביותר בעולם: המטבע הדיגיטלי של הבנק המרכזי, או CBDC. רחוק מלהיות נושא נישתי לכלכלנים, CBDC מייצג שינוי פרדיגמה פוטנציאלי באופן שבו אנו מתקשרים עם כסף, עם השלכות משמעותיות על יחידים, עסקים, ועל כל הארכיטקטורה הפיננסית העולמית.

ממשלות ובנקים מרכזיים מבייג'ינג ועד בריסל, מוושינגטון ועד איי הודו המערבית, חוקרים, מפתחים, ובמקרים מסוימים, כבר משיקים מטבעות דיגיטליים משלהם. אבל מה הם בדיוק? כיצד הם שונים מהכסף בחשבון הבנק שלכם או מהביטקוין שאתם אולי שומעים עליו בחדשות? מדריך זה מספק חקירה מקיפה, ממוקדת-עולמית של CBDC, מסיר את המסתורין מהטכנולוגיה, שוקל את ההבטחות מול הסכנות, ובוחן מה משמעותה של אבולוציה זו לעתיד הכלכלות שלנו.

מהו בדיוק מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי?

בבסיסו, מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי הוא צורה דיגיטלית של מטבע הפיאט של מדינה (כמו הדולר האמריקאי, האירו, או הין) המהווה התחייבות ישירה של הבנק המרכזי. כדי להבין זאת באמת, חיוני להבחין בין CBDC לצורות האחרות של כסף שאנו משתמשים בהן כיום.

CBDC מול מזומן פיזי

חשבו על המזומן הפיזי בארנק שלכם. השטרות והמטבעות הללו הם תביעה ישירה כלפי הבנק המרכזי – הצורה האולטימטיבית של כסף ריבוני, נטול סיכון. CBDC נועד להיות המקבילה הדיגיטלית לכך. ההבדל העיקרי הוא צורתו: האחד פיזי, השני אלקטרוני לחלוטין.

CBDC מול פיקדונות בבנקים מסחריים

זוהי ההבחנה המכריעה ביותר להבנת ההשפעה הפוטנציאלית של CBDC. כאשר אתם רואים יתרה בחשבון הבנק המסחרי שלכם (לדוגמה, ב-HSBC, JPMorgan Chase, או Deutsche Bank), הכסף הזה אינו תביעה ישירה כלפי הבנק המרכזי. זוהי התחייבות של הבנק המסחרי. הפקדתם את כספכם במוסד פרטי זה, והוא חייב לכם סכום זה. בעוד שתוכניות ביטוח פיקדונות במדינות רבות מגנות עליכם עד לתקרה מסוימת, עדיין קיים יסוד של סיכון אשראי וסיכון צד נגדי. CBDC, לעומת זאת, יהיה התחייבות ישירה של הבנק המרכזי, מה שהופך אותו לצורה הבטוחה ביותר של כסף דיגיטלי הזמינה לציבור, בדיוק כמו מזומן פיזי כיום.

CBDC מול מטבעות קריפטוגרפיים

מטבעות קריפטוגרפיים כמו ביטקוין ואת'ריום מאופיינים בביזוריות שלהם. הם פועלים על פנקס מבוזר (בלוקצ'יין) ללא רשות מרכזית השולטת בהם. ערכם תנודתי ביותר ואינו מגובה על ידי ממשלה או ישות מרכזית כלשהי. מטבעות CBDC הם ההפך הגמור: הם ריכוזיים. הם יונפקו ויישלטו על ידי הרשות המוניטרית של המדינה, וערכם יהיה יציב, צמוד ביחס של אחד לאחד למטבע הפיזי של האומה.

CBDC מול מטבעות יציבים (Stablecoins)

מטבעות יציבים (כמו USDT של Tether או USDC של Circle) הם סוג של מטבע קריפטוגרפי המנסה לשמור על ערך יציב על ידי הצמדתו לנכס מהעולם האמיתי, בדרך כלל מטבע פיאט מרכזי כמו הדולר האמריקאי. הם מונפקים על ידי חברות פרטיות. בעוד שהם שואפים לתפקד כמדיום חליפין דיגיטלי יציב, הם נושאים סיכונים הקשורים לבריאות הפיננסית של המנפיק הפרטי ולאיכות הרזרבות המגבות את המטבע. CBDC מבטל את סיכון המנפיק הפרטי הזה, שכן הוא מגובה במלואו על ידי הבנק המרכזי והאמון והאשראי המלאים של הממשלה.

המניעים: מדוע בנקים מרכזיים בוחנים CBDC?

הדחיפה העולמית לעבר CBDC אינה מונעת על ידי גורם יחיד, אלא על ידי שילוב של מניעים המשתנים בחשיבותם ממדינה למדינה.

שיפור מערכות התשלומים

מערכות תשלומים קיימות רבות, במיוחד עבור עסקאות חוצות גבולות, יכולות להיות איטיות, יקרות ולא יעילות. CBDC מציעים פוטנציאל לתשתיות תשלום מהירות, זולות ועמידות יותר. CBDC מתוכנן היטב יכול לאפשר תשלומים בזמן אמת 24/7/365, ולקצר את זמני הסליקה מימים לשניות.

הגברת ההכללה הפיננסית

במדינות מתפתחות ומתעוררות רבות, חלק ניכר מהאוכלוסייה הוא חסר חשבון בנק או בעל נגישות בנקאית מוגבלת. עם זאת, חדירת הטלפונים הניידים היא לעתים קרובות גבוהה. CBDC יכול לספק לאנשים אלה גישה למערכת תשלומים דיגיטלית מאובטחת, חינמית או בעלות נמוכה, ללא צורך בחשבון בנק מסורתי. דוגמה מצוינת היא הדולר החול (Sand Dollar) של איי בהאמה, ה-CBDC הראשון בעולם שהושק, אשר נוצר בעיקר כדי לשרת תושבים הפזורים על פני איים מרוחקים רבים.

חיזוק המדיניות המוניטרית

זהו אחד המניעים החזקים והשנויים במחלוקת. CBDC יכול לספק לבנקים מרכזיים כלי חדש וישיר יותר ליישום מדיניות מוניטרית. לדוגמה, במיתון כלכלי חמור, בנק מרכזי יכול תיאורטית להחיל ריבית שלילית ישירות על החזקות CBDC כדי לעודד הוצאות במקום אגירה. הוא יכול גם לחלק תשלומי תמריצים או קצבאות סוציאליות ישירות ומיידית לארנקים הדיגיטליים של האזרחים, תוך עקיפת מתווכים.

התמודדות עם עליית המטבעות הפרטיים

התפשטות מטבעות קריפטוגרפיים, ובאופן משמעותי יותר, הסיכוי למטבעות יציבים גלובליים המונפקים על ידי חברות טכנולוגיה גדולות (כמו פרויקט ליברה/דיים שהוצע בעבר על ידי מטא) מהווים איום פוטנציאלי על הריבונות המוניטרית הלאומית. אם חלק גדול מאוכלוסיית מדינה יתחיל לבצע עסקאות במטבע דיגיטלי פרטי הנקוב במטבע זר, הדבר יכרסם ביכולתו של הבנק המרכזי לשלוט בהיצע הכסף ולנהל את כלכלתו. הנפקת CBDC מקומי נתפסת כאמצעי הגנה כדי לספק חלופה אטרקטיבית ומגובה על ידי המדינה.

צמצום פעילויות בלתי חוקיות

בעוד שמזומן פיזי מציע רמה גבוהה של פרטיות, הוא משמש לעתים קרובות גם לפעילויות בלתי חוקיות כמו הלבנת הון, העלמת מס ומימון טרור. CBDC, בהיותו דיגיטלי וניתן למעקב (במידה שתיקבע על פי תכנונו), יכול להגביר את השקיפות ולהקשות על ביצוע עסקאות בלתי חוקיות. עם זאת, הדבר מתנגש ישירות עם חששות הציבור לגבי פרטיות.

תחרות גיאופוליטית וחדשנות

ללא ספק קיים אלמנט תחרותי. ההתקדמות המהירה של סין עם היואן הדיגיטלי (e-CNY) שלה דרבנה כלכלות גדולות אחרות, כולל ארה"ב והאיחוד האירופי, להאיץ את המחקר שלהן כדי להימנע מלהישאר מאחור בקביעת סטנדרטים גלובליים לעתיד הכסף הדיגיטלי. עבור מדינות רבות, פיתוח CBDC הוא גם עניין של מודרניזציה של המערכת הפיננסית שלהן וטיפוח חדשנות.

שני הסוגים העיקריים של CBDC: קמעונאי מול סיטונאי

לא כל מטבעות ה-CBDC מיועדים לאותה מטרה. ההבחנה בין מודלים קמעונאיים וסיטונאיים היא בסיסית להבנת יישומם.

CBDC קמעונאי (rCBDC)

CBDC קמעונאי מיועד לשימוש הציבור הרחב – יחידים ועסקים – לעסקאות יומיומיות. הוא יהיה המקבילה הדיגיטלית של מזומן. ישנם שני מודלים ארכיטקטוניים עיקריים ל-CBDC קמעונאי:

• מודל ישיר/חד-שכבתי: יחידים יפתחו חשבונות ויחזיקו את ה-CBDC שלהם ישירות בבנק המרכזי. רוב הבנקים המרכזיים חוששים ממודל זה בשל הנטל התפעולי העצום של ניהול מיליוני חשבונות לקוח, טיפול בבדיקות KYC/AML ומתן שירות לקוחות.
• מודל עקיף/דו-שכבתי: זוהי הגישה המועדפת יותר. הבנק המרכזי מנפיק ופודה את ה-CBDC אך אין לו קשר ישיר עם משתמשי הקצה. במקום זאת, בנקים מסחריים וספקי שירותי תשלום (PSP) מורשים אחרים ינהלו את השירותים הפונים ללקוח, כולל אספקת ארנקים, ניהול חשבונות ושירותי עסקאות. מודל זה משמר את המבנה הפיננסי הקיים תוך מתן נכס דיגיטלי נטול סיכון לציבור.

CBDC סיטונאי (wCBDC)

CBDC סיטונאי מוגבל לשימוש על ידי בנקים מסחריים ומוסדות פיננסיים אחרים. הוא אינו מיועד לציבור הרחב. מטרתו היא לשפר את היעילות והבטיחות של 'הצנרת' הפיננסית – מערכות הסליקה הבין-בנקאיות רחבות ההיקף. ניתן להשתמש ב-wCBDC לסליקת תשלומים בין בנקים, עסקאות בניירות ערך, ובאופן מכריע, לתשלומים חוצי גבולות. שיתופי פעולה בינלאומיים רבים, כמו פרויקט mBridge (הכולל את סין, הונג קונג, תאילנד ואיחוד האמירויות הערביות), מתמקדים בשימוש ב-CBDC סיטונאי כדי להפוך את הסחר והפיננסים הבינלאומיים למהירים וזולים יותר.

הנוף העולמי: פרויקטים של CBDC ברחבי העולם

חקר ה-CBDC הוא תופעה עולמית אמיתית. על פי המועצה האטלנטית, למעלה מ-130 מדינות, המייצגות 98% מהתמ"ג העולמי, בוחנות כעת CBDC.

• חלוצות (הושקו):
  • איי בהאמה (Sand Dollar): הושק בשנת 2020, במטרה לספק שירותים פיננסיים לאיים המרוחקים הרבים שלה ולהתמודד עם עלויות הטיפול במזומן.
  • ניגריה (eNaira): הושק בשנת 2021 כ-CBDC הראשון באפריקה. אימוצו נתקל באתגרים אך מהווה צעד משמעותי עבור כלכלה מתעוררת גדולה.
  • איחוד המטבע של מזרח הקריביים (DCash): CBDC רב-לאומי לשמונה מדינות קריביות, המדגים גישה אזורית למטבע דיגיטלי.
• פיילוטים ופיתוח מתקדם:
  • סין (e-CNY): פרויקט ה-CBDC המתקדם בעולם על ידי כלכלה גדולה. הוא נוסה בעשרות ערים עם מיליוני משתמשים, תוך בחינת תכונות כמו תשלומים לא מקוונים ו'כסף ניתן לתכנות' לתמריצים ממוקדים.
  • הודו (רופי דיגיטלי): מריצה פיילוטים הן לגרסאות קמעונאיות והן לסיטונאיות, הודו מתקדמת במהירות לדיגיטציה של אחת הכלכלות הגדולות בעולם.
  • שבדיה (e-krona): כאחת החברות נטולות המזומנים ביותר בעולם, הריקסבנק נמצא בשלב בדיקות מתקדם, וחוקר את ההשלכות הטכניות והמדיניות של CBDC כדי להבטיח גישה לכסף מגובה מדינה.
• מחקר ובחינה:
  • האיחוד האירופי (אירו דיגיטלי): הבנק המרכזי האירופי (ECB) נמצא ב'שלב חקירה' רב-שנתי, ומנתח לעומק אפשרויות עיצוב, השלכות פרטיות ותפקידם של הבנקים המסחריים לפני שיחליט אם להמשיך.
  • ארצות הברית (דולר דיגיטלי): ארה"ב נוקטת גישה זהירה ומדודה יותר. הפדרל ריזרב ו'פרויקט המילטון' של MIT בחנו את האפשרויות הטכניות, אך הדיון המדיני מורכב, ומאזן בין חדשנות ליציבות תפקידו העולמי של הדולר האמריקאי.
  • הממלכה המאוחדת (ליש"ט דיגיטלי): בנק אנגליה ומשרד האוצר הבריטי נמצאים בשלב ייעוץ ועיצוב למה שכינו 'Britcoin', עם החלטה אם לבנותו הצפויה בסביבות אמצע העשור.

הדיון הגדול: יתרונות פוטנציאליים מול סיכונים משמעותיים

הדרך להנפקת CBDC רצופה בפשרות מורכבות. הערכה אחראית דורשת מבט מאוזן הן על ההזדמנויות המבטיחות והן על הסיכונים המהותיים.

הצד החיובי: יתרונות פוטנציאליים של CBDC

• יעילות ועמידות מוגברות של תשלומים: תשתית דיגיטלית מודרנית יכולה להיות חזקה ויעילה יותר ממערכות מדור קודם.
• עלויות עסקה נמוכות יותר: CBDC יכולים להפחית משמעותית את העמלות הקשורות לתשלומים מקומיים וחוצי גבולות.
• הכללה פיננסית גדולה יותר: מספק שער לכלכלה הדיגיטלית עבור אלה שאינם משתמשים בשירותי בנקאות.
• כלי חדש למדיניות מוניטרית: מציע ערוץ ישיר יותר לבנקים מרכזיים להשפיע על הכלכלה.
• סיכון מופחת במערכות תשלום פרטיות: אפשרות ציבורית ונטולת סיכון יכולה לשמש כעוגן מייצב במערכת הפיננסית.
• ייעול תשלומים חוצי גבולות: CBDC סיטונאי, בפרט, טומן בחובו הבטחה עצומה להפיכת עסקאות בינלאומיות למהירות, זולות ושקופות יותר.

הצד השלילי: אתגרים וחששות

• חששות לפרטיות: זוהי ככל הנראה המשוכה הגדולה ביותר. מטבע דיגיטלי שניתן למעקב מלא עלול להעניק למדינה תובנה חסרת תקדים לחייהם הפיננסיים של אזרחיה, מה שמעלה חששות למעקב ובקרה חברתית. עיצוב CBDC המאזן בין צרכים רגולטוריים לזכות לפרטיות הוא אתגר מונומנטלי.
• עקיפת הבנקים המסחריים (דיסאינטרמדיאציה): אם CBDC יהיה אטרקטיבי מדי, אזרחים עלולים להעביר את חסכונותיהם מפיקדונות בבנקים מסחריים לכסף נטול סיכון של הבנק המרכזי. הדבר עלול לרוקן מימון מבנקים מסחריים, ולהפחית את יכולתם להלוות למשקי בית ועסקים, ועלול לערער את יציבות המערכת הפיננסית, במיוחד במהלך משבר.
• סיכוני אבטחת סייבר: מערכת מטבע דיגיטלי ריכוזית תהפוך למטרה בעלת ערך גבוה עבור האקרים בחסות מדינות, קבוצות טרור וארגוני פשע מתוחכמים. להתקפה מוצלחת אחת עלולות להיות השלכות קטסטרופליות על כלכלת אומה.
• נטל תפעולי על בנקים מרכזיים: גם במודל דו-שכבתי, המשימה הטכנולוגית והתפעולית של השקה ותחזוקה של מערכת CBDC היא עצומה ויקרה.
• פער דיגיטלי והדרה: מעבר לכסף דיגיטלי בלבד מסכן את השארתם מאחור של אלה החסרים אוריינות דיגיטלית, גישה אמינה לאינטרנט או סמארטפונים מודרניים, כולל קשישים ותושבי קהילות כפריות. כל עיצוב CBDC חייב לכלול יכולות לא מקוונות חזקות ונקודות גישה לא דיגיטליות.

הטכנולוגיה מאחורי CBDC: האם זה בלוקצ'יין?

תפיסה מוטעית נפוצה היא שכל מטבעות ה-CBDC חייבים להיבנות על בלוקצ'יין. בעוד שטכנולוגיית פנקס מבוזר (DLT), הטכנולוגיה העומדת בבסיס הבלוקצ'יין, היא אפשרות אחת, היא אינה היחידה. בנקים מרכזיים בוחנים קשת של טכנולוגיות.

פרויקטים מסוימים עשויים להשתמש ב-DLT מורשה, המציע תכונות כמו עמידות ויכולת תכנות אך בסביבה מבוקרת. עם זאת, בנקים מרכזיים רבים עשויים לבחור בטכנולוגיית מסדי נתונים ריכוזית ומסורתית יותר. מערכות קונבנציונליות יכולות להציע מהירות רבה יותר, מדרגיות ושליטה קלה יותר, שהן בראש סדר העדיפויות עבור מוסדות המנהלים את תשתית התשלומים הקריטית של האומה. ה-e-CNY של סין, לדוגמה, אינו מערכת בלוקצ'יין טהורה; זוהי מערכת ריכוזית המשלבת כמה תכונות בהשראת DLT. הבחירה הסופית בטכנולוגיה תהיה תלויה ביעדי המדיניות הספציפיים של המדינה בנוגע לפרטיות, מדרגיות ושליטה.

תחזית לעתיד: למה לצפות?

הפיתוח העולמי של CBDC אינו ספרינט, אלא מרתון של צעדים זהירים ומדודים. אנו נמצאים בתקופה של ניסויים, דיונים ועיצוב גלובליים אינטנסיביים. השקה מלאה של CBDC קמעונאי בכלכלה מערבית גדולה כמו ארה"ב או גוש האירו נמצאת ככל הנראה במרחק של שנים רבות.

שאלות מפתח שכל מדינה חייבת לענות עליהן כוללות:

• עיצוב: האם הוא יהיה מבוסס חשבון (קשור לזהות) או מבוסס אסימון (כמו מכשיר למוכ"ז דיגיטלי)?
• תגמול: האם ה-CBDC יישא ריבית, ואם כן, כיצד זה ישפיע על פיקדונות בבנקים?
• פרטיות: איזו רמה של אנונימיות תתאפשר? האם יהיו מגבלות עסקה לתשלומים אנונימיים?
• יכולת פעולה הדדית: כיצד אירו דיגיטלי, יואן דיגיטלי ודולר דיגיטלי פוטנציאלי יתקשרו זה עם זה כדי למנוע יצירת סילואים דיגיטליים חדשים?

סיכום: חשיבה מחודשת ויסודית על כסף

מטבעות דיגיטליים של בנק מרכזי הם הרבה יותר מסתם שדרוג טכנולוגי. הם מייצגים הערכה מחודשת ויסודית של טבע הכסף ותפקיד המדינה בעידן הדיגיטלי. המסע מוגדר על ידי סדרה של פשרות קריטיות: המרדף אחר יעילות מול הגנה על פרטיות; הבטחת החדשנות מול הצו של יציבות פיננסית; והצורך המקומי במודרניזציה מול הנוף הגיאופוליטי הבינלאומי.

בעוד שהיעד הסופי נותר לא ברור, כיוון הנסיעה ברור. הכסף העולמי הופך ליותר ויותר דיגיטלי, ובנקים מרכזיים נחושים למלא תפקיד מרכזי בעתיד זה. עבור אזרחים, משקיעים ומנהיגים עסקיים ברחבי העולם, הבנת הטרנספורמציה הזו אינה עוד אופציונלית – היא חיונית לניווט בנוף הפיננסי המתפתח של המאה ה-21.